מתי בדיוק אתה קובע את כניסת ויציאת השבת? (When exactly do you determine the beginning and end of Shabbath?)

[מקור/Source: http://www.karaim.net/modules.php?name=Forums&file=viewtopic&p=20955&highlight=&sid=16fa272d392f1f5cdb6191e1c3d3b831#20955]


 שלום רב לכם, עמרי־שרת וערן היקרים!

בשם יה׳ נעשה ונצליח –

אתם שאלתם על הגדרת הערב...

עמרי_שרת כתב:

יעקב, יישר כח על תשובתך המפורטת. לא הבנתי דבר אחר - מתי בדיוק אתה קובע את כניסת ויציאת השבת? שקיעת החמה? צאת הכוכבים? החשכה? נאמר "מערב עד ערב" - מהו ערב? מתי הוא מתחיל? ומה עם המונח התנכי "בין ערביים"? הם יש ללמוד ממנו שיש שני ערבים?

yoras כתב:

מתי מתחיל יום ומתי הוא מסתיים ? שאלה טובה. שמתם לב שבעמוד הראשי, בצד שמאל, יש את זמני כניסת השבת ? מה שמוזר בעיני הוא שגם אצל הקראים השבת היא 25 שעות, כמו אצל הרבניים. למה? (את הנימוקים הרבניים אני מכיר. מה הנימוק הקראי ?)

אני חושב שהחכם הקראי משה בן מנחם בשייצ׳י כתב יפה על העניין הזה בספר המצוות שלו, «אדרת אליהו» הנמצא בספריה האלקטרונית באתר זה.

בדף א, תחת ענין קדוש החדש, פתח ספרו עם 2 פרקים על הגדרות של יום ולילה, ערב ובוקר. אעתיק בשבילכם כל פרק א, וחצי פרק ב׳ (החלק שמפרש את משמעות הערב)׃

הפרק הראשון – בהבדל היום והלילה

אמרו קצת מן הכמים שהמבדיל בין היום והלילה הוא השמש לבד,וקצתם אמרו הכוכבים לבד׃ שנאמר «לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה» (בר׳ א׃י״ד). והחכם רבינו לוי ב״ר [בן רבי] יפת נ״ע [נוחו עדן] אמר שהשמש מבדיל בין היום והלילה בביאתו, מפני שהשמש הוא (הערה, החכם יתיחס לשמש בלשון זכר לאחר מכן) סימן שבו יבדל הלילה מהיום בזריחתו שהוא עת עלייתו והתקרבו אלינו. אמנם שיהיה סימן בין היום והלילה בביאתו שהוא באפיסתו (כל̣ומר, היעדרותו) והסהתרו (כלומר, היותו נסתר) והתרחקו מאלינו. א״א (אחרים אומרים? אי אפשר?) מפני שיתחייב עלינו גם כן בירח שיהיה סימן באפיסתו ואם כן יהיה הירח הישן סימן לראש החדש. וזה אי אפשר כי ממלת «חדש» יודע המכוון כמו שיתבאר. אמנם הטוב והישר הוא שיהיה השמש בזריחתו סימן להתחלת היום והיראות הכוכבים סימן להתחלת הלילה, שנאמר (ירמ׳ לא׃לד), «נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים» לממשלות בלילה, אמנם מה שאמר הכתוב (ויקרא כב׃ז) «וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, וְטָהֵר», הכוונה בזה היא גם כן בעד הכוכבים כי בביאת השמש יראו הכוכבים אע״פ שלא יראו כלם מפני ניצוצי השמש אשר באופק יראו מקצתם, ואע״פ שמקצתם יראו ועדיין השמש לא בא אין אורם חזק כאשר יהיו בביאתו. ואלה הכוכבים לא יראו אותם אלא חזקי הראות. ומן הראוי גם כן שיהיה הבדל היום מהלילה בכוכבים, ולא בביאת השמש מפני שביאת השמש הוא קשה להודיע במקומות העמוקות מפני שהאופק הוא קשה שלהם בלתי נראה אלא ממקום גבוה, ואפשר שיראה להם שבא השמש והוא עדיין לא בא. ומפני ששני הסימנים תכליתם אחת על כן צוות הלנו התורה בשניהם אמנם הראוי הוא שיהיה האות והסימן בדבר מן הדברים בחידושו לא באפיסתו והיעדרו. סוף דבר, הבדל היום מהלילה הוא בזריחת השמש והראותו וחידושו אצל רואיו והבדל הלילה מהיום בהראות הכוכבים וחידושם אצל רואיהם.

הפרק השני – בערב ובבקר.

[קצת] מן החכמים אמרו שהערבים שלשה׃ האחד מתחילת ביאת השמש עד סופו.והערב השני מן ביאת סופו עד ביאת נגהו, וזהו שעה ושליש שעה כפי מה שדקדקו המזלות (כלומר, הקונסטֶלציות), שאחר ביאת השמש ישארו ניצוציו ויאירו שעה ושליש שעה, וייקרא ”נשף הלילה”. והערב השלישי הוא תחילת החשך, ויש מהם אמרו שהלילה תיקרא ”ערב”. ומהם אמרו הערב האחד הוא ביאת השמש, והשני ביאת נגהו, והשלישי תחילת הלילה. וההפרש בין הדעת הראשון והאחרון כי לפי דעת הראשון יש רוחב בזמן הערב בעצמו, ומה שבין הערביים אין לו רוחב. ומהדעת האחרון יראה שאין רחב בערב בעצמו אמנם שבין הערביים יש לו רחב. ומהם אמרו שהערביים שניים לבד׃ האחד ביאת השמש, והשני החשך. ואמרו כי באמור הכתוב «בין הערבים» הוא כמו שיאמר ”בערב” עד שישווה מאמר «שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב: כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ» (דב׳ טז׃ו) עם מאמר «בֵּין הָעַרְבָּיִם: פֶּסַח» (ויקרא כג׃ה) וכו׳, וזה כדי שיהיה בעת אחת, ומהם אחמרו כי תחילת הערב ממחצית היום אל מחצית הלילה וכן הבקר ממחצית הלילה אל מחצית היום וזה כדי שיהיה הפסח נשחט אחר חצי היום, וזה להם לטעות מפני שיתחייב לפי דעתם שיקריבו עולת הערב אחר חצי היום מפני שכתוב «אֶת-הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם» (שמ׳ כט׃לט), וכן גם כן שידליקו הנרות אחר חצי היום כי כתוב «וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם» (שמ׳ ל׃ח) ובעת ההיא ג״כ [גם כן] יוציאו הטמא מטומאתו, ואל זו הדעת נטה החכם ר׳ שלמה הצרפתי וכבר השיב עליו ר׳ אברהם בן עזרא ז״ל והחכמים. וכל זה יתבאר במצוות הפסח בעזרת הש״י [השם יתברך] והחכם ר׳ לוי אמר שהדעת הראשון הוא יותר נכון לפי מאמר הכתוב כי צריך שיהיה זמן רחב בין הערב הראשון והאחרון שהוא שעה ושליש שעה ויותר כדי שישחטו הפסחים ככתוב «וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל--בֵּין הָעַרְבָּיִם» (שמ׳ יב׃ו), וזה העת גם כן ייקרא ”ערב” שנאמר «שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב» (דב׳ טז׃ו). סוף דבר פסקו החכמים שהערבים שלשה וכן הוא נראה גם כן מדברי ראב״ע [רבי אברהם אבן עזרא] ז״ל, ואף על פי שטוען על מאמר חכם אחר שהביא ראיה שהערבים שלשה מפסוק «עד הערב» השלישי אינו טוען על הדעת הזאת אמנם אומר שהטענה שהביא אינה טענה כפי מה שייראה מפשתי הכתוב.

ובכן, ניתן להבין את העניין ככך – מנהג ישראל הוא לא לעשות כל מלאכה ביום ערב שבת לפנות ערב עד מוצאי שבת בצאת הכוכבים. אם אתה מעוניין בהגדרתו המילולית, הערב מתחיל בדיוק בשקיעת השמש תחת האופק, כי השמש מושל ב«יום» והירח והכוכבים מושלים ב«לילה», ותופעת הערב היא גבולה בין סיום יום אחד לתחילת יום מחר.

אני מקווה שמה שכתוב לעיל יועיל לכם בלימודיכם...

בברכה,

–יעקב וואלכר